כאשה תמיד חיפשתי בית שארגיש בו בטוח,

בית בלי דרמות ובלי הרס,בית שלא יתפרק.

החיים שלי הם מסע של ילדה,אשה אמא וסבתא

שחוותה גם כאב גדול,אך ידעה גם ממקום של אינטואיציה 

והתפתחות לבנות לעצמה משפחה מקסימה,מקצוע, משאבים.

ההתחכחות עם מצבי חיים לא פשוטים בבית הילדות שלי,גרמה לי בעיקר להתפתח ולעשות,

 האוצר שלי הוא שילוב של משאבי גופ-נפש-תודעה שעזרו לי להשיג חיים עם תשוקה אהבה ושקט נפשי

רציתי להישאר גם אשה גם ילדה גם אמא גם אחות וגם חברה בדרך שרצויה לי ובעיקר עם יותר בהירות,

ולהגיע לתובנות איך נכון לי לפעול,מתי להמתין כשצריך,איך לקדם את הרצונות שלי בדרך בונה,

איך לדאוג לבריאות שלי ושל משפחתי ובמקום הפרזה לדייק.

עשיתי זאת מתוך חקירה לימוד חיפוש יצירתיות ומאמץ רב

הייתי בצבא סא״ל שם הסרתי חלק מהפחדים שלי

הייתי צריכה להוכיח,קיבלתי שם בית,הכשרה,הרבה משאבים.

פיקדתי על בסיס,הכשרתי קצינות ובעצם בניתי,תוך כדי

חלקים של רונית.זכיתי להערצה מהסביבה שלי זה היה

מכסה חזק ונהדר לכאב.

זה לא הספיק אך זה היה ׳חוט שידרה׳.

המשכתי לעשות תואר שני בלסלי קולג׳ אחרי שפרשתי 

מהצבא. כאן התחיל שינוי או מהפך. הלכתי ללמוד טיפול 

באמצעות אמנויות. הפוך לגמרי מהצבא,נכנסתי למרחב של

ביטוי עצמי רגשי,גופני,אנושי.