אז קודם כל העולם נברא מתוהו ובוהו….אותי זה כבר מרגיע,

מה שחשוב לי זו הידיעה שיש לי קרקע,ושיש לי מרכז גם אם כרגע הוא התפזר לכל עבר.

אין לי ספק שזוהי תקופה מאתגרת,ואת חשופה יותר להצפות רגשיות,כל מה שקורה כרגע בעולם,כאן

ועל אחת כמה וכמה,אם יש לך הרבה אתגרים בחיים,עומסי ילדות ואת אשה שאפתנית שרוצה להצליח.

האם ההצפות הרגשיות שלך עוצרות את ההתקדמות שלך?גורמות לך לסגת או לאבד בטחון עצמי?

אז אני רוצה לספר לך,שעד היום אני מוצפת רגשית מידי פעם,וזו עדין תחושה שהקרקע נשמטת לי. ובכל זאת יש הבדל בין איך שהתנהלתי עם זה לפני הרבה שנים ואיך אני פועלת עכשיו.

אז בואי נעשה הכרות עם ההצפות הרגשיות,

את רוצה להתקדם וההצפה מגיחה כמו איזה שדון ששומט לך את הקרקע.

את מלקה את עצמך, נהיית שיפוטית,נותנת לכל רעשי הרקע להזיז אותך מהמרכז שלך

את נחלשת…. מתפזרת…מבואסת

ההצפה הרגשית הרבה פעמים משתקת אותנו. בדרך כלל היא קשורה לעומס,לזכרונות שצפים מול טריגרים, לנקודות תורפה שיש לנו בבטחון העצמי שלנו,לפרשנויות שיש לנו על עצמנו או על מצבים בחיינו.

אנחנו מגיבות הרבה פעמים בבכי,כאבי ראש,או גב, סרעפת לוחצת,בעיות עיכול,אי שקט חרדות….. תחושה שהרכבת ירדה מהמסילה. אני אומרת לעצמי ירדת מהמסילה…..זה עוזר לי……

כשאת מוצפת,בדרך כלל יש תחושה שהכל משתבש ואי אפשר להתנהל כרגיל.

כשאת ללא כלים טובים מול ההצפה את יכולה להגביל את עצמך לאט לאט בחיים וזו בעצם הבעיה ולפעמים את הורסת את עצמך או מחלישה את עצמך.

החיפוש אחר תרופות קסם בהחלט יכול להתחיל כאן!

נסי לברר מה את עושה כשאת מוצפת?האם את מחפשת הסחות דעת וצופה שעות בנטפליקס,או מחפשת מה לקנות,אוכלת אכילה רגשית,מחפשת ריגושים, נהיית דרמתית, בורחת ללבד שלך,לוקחת תרופות.

אגב,זה מה שבדרך כלל עושים,כי דבר ראשון נחפש דרך להשתיק ולהרגיע את ההצפה.זה בהחלט אפשרי אבל לא מספיק להתפתחות שלך.

פתרונות אלה מאפשרים לך להתרוקן מגודש שמציף את המוח הרגשי,אך מצד שני נוצרת תחושה של

רגשות אשמה, חוסר אונים וחשש שזה יופיע שוב. סטרס כזה משפיע על הגוף ויוצר תופעה שנקראת כיווץ כרוני.

הבעיה היא,

שהרבה פעמים הצפות רגשיות רבות יוצרות סכימה פנימית שאומרת ׳אני לא מסוגלת לקחת על עצמי אחריות׳, ׳אני לא אתקדם לאן שאני רוצה׳ ׳אני לא עשויה מהחומרים הנכונים להצלחה׳

במילים אחרות את מזדהה עם ההצפה,וחוששת שהיא גם תפתיע אותך.

אז מה אני למדתי לעשות עם ההצפות שלי?

קודם כל הן חוזרות על עצמן ויש לי כבר נסיון איתן-אז אני לא פוחדת מהן.ֿ

בעבר הייתי יכולה לחולל דרמות,או להרגיע את עצמי עם משפט ׳ אעזוב הכל וזהו׳ כל כך פחדתי לא לתפקד ברמה טובה כשאני עם קריירה,משפחה זוגיות ו… ו…

עם השנים בתוך התחום שעסקתי בו והתפתחתי בו,הבנתי איך לווסת את המרכז שלי,ואיך לתחם הצפה.

תדמיינו הצפה בשכונה שלכם,המים עולים על גדותיהם-מפחיד……

אבל אם יש גלשן,או סירה,משוטים,או מערכת ניקוז טובה,או יכולת לשחות במים….זה מתחיל להראות אחרת.

אני קודם כל לא מפרשת את זה כחולשה,אני מרשה לעצמי להרגיש ולהיות מוצפת,אך באותו זמן לא משליכה על אף אחד את מה שקורה לי. אני מרחיבה את המיכל שלי.

אני מחפשת בהירות למצב, זה בעצם כמו תיחום להצפה. אולי זו הסירה שלי.

כותבת הרבה (ניקוז)או עושה תרגיל EFT, ממשיכה לעשות ספורט,וכן לפעמים משתמשת בהסחת דעת לא כדי לברוח אלא כדי להרפות(המשוטים שלי)

אני מאמינה שהכל בסדר,ומקבלת את עצמי ללא תנאי.ממש מערסלת את רונית באהבה(הגלשן שלי והמצופים)

אני יודעת גם שכשאני מוצפת יש משהו שמחפש פתרון-,

אני מזהה את הדבר הזה וזה גורם למוח שלי לתת לי פתרונות….לפעמים הם קורים לבד רק מתוקף זה שאיפשרתי.

אני כבר לא יוצרת דרמות סביב זה,לא בורחת,לא מתפטרת ולא נבהלת..יש לי גלשן,סירה מיפרשים,ומשוטים,

וקרקע אותה אני זוכרת כל הזמן ובזכות ההצפות היא מתפתחת.